072-3385303
סוגי הדברות

חדשות ומבצעים



- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -



- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -



- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -



- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -



- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

למגזר העסקילמגזר העסקי מגזין הדברהמגזין הדברה רישיונות והיתריםרישיונות והיתרים

הדברה ביולוגית

הדברה ביולוגית

ההדברה הביולוגית הינה הדברה שבה מופעלים אורגניזמים חיים המשתייכים לקבוצות שונות, כנגד מזיקי חקלאות.

כל מכלול ההדברה מורכב מאוסף של שיטות המחליפות או משלימות שיטות של הדברה כימית ו/או שיטות הדברה אחרות. ככלל נחשבת הדברה ביולוגית כהדברה ידידותיות לאדם ולסביבה.

הצורך בהדברה זו התעורר בשל הרצון להימנע ככל הניתן משימוש בהדברה כימית לאור גילויי העמידות של מספר גדול של מיני מזיקים כנגדה בשילוב עם הנזקים הסביבתיים שגרמה ושעלולה לגרום בהמשך. חשוב לציין כי הדברה בשיטה זו אינה גורמת להשמדה מוחלטת של אוכלוסיית המזיק לשמו היא יושמה אלא להפחתת אוכלוסייתו עד לסף שבו הוא אינו גורם לנזק כלכלי.

נזקי טרמיטים נזקים בבית כתוצאה מהמצאות טרמיטים

שיטות ליישום ההדברה

הדברה קלאסית – כלומר ייבוא של אויבים טבעיים מארץ מוצאם לפני יותר ממאה שנים, בשנת 1888 תועד מבצע ראשון שבו השתמשו בהדברה ביולוגית כנגד כנימת מגן שהסבה נזקים כבדים לענף ההדרים בקליפורניה. לצורך הדברת הכנימה איצריית ההדרים, הובאה מאוסטרליה חיפושית ממשפחת המושיות (פרות משה רבנו). החיפושית הפכה להיות אויב טבעי כה יעיל עד כי בסוף שנת 1889, כשנה לאחר פיזורה בשטח, ירדו אוכלוסיות הכנימה לרמה שלא הסבה נזק לבעלי הפרדסים.

  • תגבור אויבים טבעיים הדבר נעשה בשני אופנים: האחד מבוצע ע"י פיזור מעט מאוכלוסיית האויב הטבעי בשטח הגידול, בתקווה שתתרבה בעצמה ותביא את אוכלוסיית המזיק לרמה כזו שבה לא ייחשב עוד כמזיק. השני מבוצע ע"י גידול אוכלוסיות גדולות של מיני האויבים הטבעיים והצפה של השדה הגידול בהם לצרכי הדברה יעילה ומיידית.
  • שימור אויבים טבעיים קיימים הדבר נעשה ע"י הפסקת הגורמים שעלולים לפגוע באויבים הטבעיים כגון שימוש באמצעי הדברה כימיים וסיוע בהשגת אמצעי מזון ע"י שתילת פרחים מסוימים בצידי השדה.

קבוצות עיקריות של אוייבים טבעיים

ניתן לחלק את קבוצות האויבים הטבעיים המשמשים בהדברה ביולוגית לשלוש קבוצות עיקריות: טורפים, טפילים ופתוגנים.

  1. טורפים - בין מיני הטורפים המשמשים כמדבירים ביולוגים ניתן למצוא: ציפורים, חיפושיות, זבובים, פשפשים, ארינמלים ועוד. אחת הדוגמאות לשימוש בטורף הינה בזים ה"מגויסים" לצרכי הדברת מכרסמים. קיימים פרויקטים רבים ברחבי הארץ בהם הותקנו קינים שיתאימו לקינון של משפחות בזים אשר בהגיעם לאזור, ניזונים על אוכלוסיות המכרסמים ובכך מסייעים בהפחתת אוכלוסייתם ללא צורך בשימוש ברעלים כימיים
  2. טפילים - דוגמא לשימוש בטפילים ניתן למצוא בשימוש הנפוץ בצרעות טפיליות כנגד מינים שונים של כנימות עלה. למשל צרעה מהסוג אפיטיס הינה אויב טבעי של מיני כנימות מגן ממוגנות המזיקות לגידולי הדרים. הצרעה הטפילית מטילה מספר ביצים בתוך מגן הכנימה.מן הביצים בוקעים זחלים אשר ניזונים מגוף הכנימה עד שזו מתייבשת ונעלמת. בינתיים הופכים הזחלים לגלמים ולאחר מכן לבוגרים אשר יכרסמו את דרכם דרך מגן הכנימה החוצה.
  3. פתוגנים - בשימוש בפתוגנים אפשר לציין את קבוצת חיידקי הבצילוס המשמשים בישראל לצרכי הדברת זחלי יתושים. החיידקים תוקפים את הזחלים, גורמים להחדרת רעלן המצוי בגופם אל מערכת העיכול של הזחלים ובכך מביאים למותם.

על אף ש-הדברה הביולוגית נחשבת כ "הדברה ירוקה" שאינה מזיקה לאדם ולסביבה קיים סיכון שאותו אויב טבעי שהבאנו לצורכי הדברה ידחוק את המינים המקומיים ויהפוך למין פולש שגורם לנזקים בפני עצמו. כך קרה באוסטרליה לשם הובאה קרפדת הקנים לצרכי הדברה ביולוגית של חיפושית שפגעה בגידולי קנה הסוכר. עד מהרה התברר כי הקרפדה אינה יעילה כלל כנגד החיפושית המזיקה אולם היא עצמה התרבתה מאוד והפכה למזיק שיש צורך למצוא לו אויב טבעי.

 

פתרונות הדברה נוספים